במעריב סוף השבוע עמוד 41 ניתחה ד"ר לירז מרגלית מאוניברסיטת רייכמן את התנהגות האדם כשהוא שומע מוזיקה.
In Maariv- Week end supplement page 41 Dr liraz Marglaith from Reichmann University is trying to analyze man behaviour when he is listening to music.
בימים שלפני הגמר הגדול היא התערבה עם אנשים שנזכה בתחרות האירוויזיון. האנשים השיבו לה שהיא חיה בסרט ואין סיכוי שזה יקרה לאור המצב הגיאופוליטי בו נמצאת מדינת ישראל. אז מה קרה בכל זאת שהגענו למקום השני בתחרות האירוויזיון. כשהיא צפתה בחצי הגמר היא הבחינה באדם המפגין נגד השתתפותה של ישראל בתחרות וקרא בקול רם Free Palestine. ולפתע כשנעם ביתן החל לשיר את השיר הוא החל להזיז את הראש לפי קצב השיר. מה קרה שברגע אחד שהאדם הפרו-פלסטיני עמד כדי לתעד מחאה ולהראות התנגדות ומצד שני מתנועע לפי לקצב השיר?
In the days before the Grand Final she was speaking to people and saying that Israel is going to win the Eurovision Song Cotest. People were mocking at her and say that this scenario is impossible due to the Israeli geopolitics situation. So what happened that Israel achieved the second place in the contest?. She is trying to analyze man behaviour when he is hearing music.
In the first semi final there was a man who had protest against Israel participation in the contest. He was waving the Palestinain flag and shouted "Free Palestine" and suddenly whem Noam Bettan started to sing his song "Michelle" something strange happened his start to move his head according to the song' tempo.
היא מנתחת ההתנהגות של אותו אדם המראה את הפער העצום בין מה שאנשים אומרים לעצמם לפני ההוויה לבין מה שקורה כשהוויה מתחילה. לפעמים ההוייה חזקה יותר מהעמדה עימה הבאנו מהבית.
She is analyzing his behaviour and you can see the big different of how people behave before the event and after the event. Sometimes the event itself cause a person to change his mind towards the singer. In another words sometimes man feelings overcome his ratio.
בכלל מוזיקה מעניינת מבחינה פסיכולוגית. את רוח ההעדפות שלנו במוזיקה לא ניתן להסביר בצורה רציונלית באמצעות טיעונים . מה שנאמר שלפעמים הרגש גובר על הרציו. המחקרים על Groove מראים שהרצון לזוז עם מוזיקה קשור למערכות מוטוריות ולמערכות תגמול במוח. .כלומר כשקצב מסוים עובד הוא נכנס לגוף . הוא מייצר ציפיה ,תנועה ,הנאה,סנכרון. האדם יכול להחזיק דגל ,לצלם מחאה ,לדעת בדיוק מה הוא חושב על ישראל. ובאותו רגע הגוף שלו עדיין קולט תבנית קצבית ומגיב אליה.
The music itself is more intresting from the psychological aspect . The slogan of eurovision is "United By Music" explain exactly that event. It is normal that people have different views but when music comes all the different views vanished and people united upon the music itself.
למה הדבר דומה למצב שאנו יוצאים מהבית עם תכנון על איך נדבר עם בן הזוג בערב ופתאום מגיע צליל מסויים הגורם לטוויסט בעלילה. פתאום הטון משתנה אנחנו יודעים מה אנו רוצים ,איך נגיב .ואז החוויה נכנסת ועושה את העבודה עצמה - והעמדה שתכננו פוגשת מציאות שלא הבאנו בחשבון.
It's remind the situation when you come to a certain meeting with a certain view and suddenly your view is being changed according to the atmosphere being held in that meeting whether by music and other means occurred in that meeting.