לקראת תחילת שידור X Factor לתחרות האירווזיון הכתב של רשת 13 גלעד ינאי מביא בכתבתו " הסטטיסטיקה לא משקרת עד כמה הצלחנו באירוויזיון ביחס לשיטת בחירת הנציג" כמה נתונים סטטיסטיים אודות השתתפות ישראל בתחרות.
Gilad Yanay a reporter fom Reshet 13 is bringing some statistics about Israel paerticipating in the Eurovision Song Contest. He is trying the evaluate the systems used to choose the Israeli singer and rates of it's success. This year X Factor of Reshet - Channel 13 is going to select the Israeli singer to ESC 2022.
הכתב בודק כמה פעמים ישראל זכתה במקום הראשון , כמה פעמים הצליחה להתברג ל-5 המקומות הראשונים או לחילופין כמה פעמים העפלנו לשלב הגמר בתחרות.
The reporter is examinning how many times Israel won the contest. how many times it's song was among the first fives and how many times Israel went to final in the contest.
כידוע עד שנת 2004 תחרות האירווזיון שהתקיימה באיסטנבול היה רק גמר אחד ומתחילת אירוויזיון 2004 היו חצי גמר אחד ועם התפרקותה של ברית המועצות ויגוסלביה נוספו הרבה מדינות לתחרות. בשל כך היה צורך לשנות את השיטה וכעת השיטה הנוכחית היא שיש 2 חצאי גמר בו בכל חצי גמר משתתפים בין 16-17 מדינות. מכל חצי גמר עולים 10 מדינות לגמר המתווספות ל-5 הגדולות. הגדולות הן למעשה הן המדינות הממנות בעיקר את התחרות והמדינה המנצחת מהתחרות מהשנה הקודמת ולרוב היא המדינה המארחת את התחרות. מקסימום מספר המדינות היכולות להשתתף בתחרות נקבע ל- 44. כלומר 6 מדינות שהבטיחו את מקומם בגמר ו-19 מדינות בכל חצי הגמר שמתוכם עולים מכל חצי גמר 10 מדינות לגמר.
Till 2004 there was only one show and since then at the beginnig there was 1 Grand Final and One Semi Final (2004) then the Eurovision Song Contest changed to 1 Grand Final and 2 Semifinals. This was due the outcome of the fall of USSR and Yugoslavia countries.. Instead of 2 countries now we have much more countries especially coming from the Eastern part of Europe (Ex Soviet Countries). In the current situation 6 countries goes to final the Big 5 who are actually financing the contest and the hosting country( Usually the country that won the contest last year). Today we have the 2 semifinals. From each semifinal only 10 countries are entitled to go to the final. The maximinm number of countries that can participate in the contest is limited to 44 countries.. Thus means in every semifinal the maximum countries that can participate in eacgh semifinal is limited to 19.
להלן ריכוז הנתונים בטבלה הסטטיסטית
| שיטת בחירת השיר |
שקלול מיקום השיר בתחרות |
מספר הפעמים שזכינו במקום ראשון |
מספר הפעמים שהתברגנו ל-5 המקומות הראשונים /עלייה לגמר |
הזמר/ת שזכה במקום הראשון |
| ועדה שבחרה את הזמר והשיר |
12 |
1 |
2 |
דנה אינטרשיונל |
| קדם אירווזיון רגיל |
13.68 |
2 |
5 |
יזהר כהן ו-להקת חלב ובש |
| קדם אירוויזיון פרטי |
19.4 |
- |
המקום הכי גבוה שהגענו היה מקום 7 בתחרות |
|
| תכנית ריאלטי שבה היה 3 שיטות שונות לבחירת הזמר הישראלי |
14.5 |
1 |
6 |
נטע ברזילי |
I enclosing the statisstics table:
| The selection Method used |
The overall placle achieved in the contest |
The times of winning the contest |
The times of reaching the first 5 places /or going to final |
The names of singer that won the contest |
| A commitee selection |
12 |
1 |
2 |
Dana International |
| Eurovision Preselection(Kdam) |
13.68 |
2 |
5 |
Izhar Cohen and Milk And Honey Group |
| Private Eurovision preselection |
19.4 |
- |
Reached the 7 th place |
- |
| Reality Shows |
14.5 |
1 |
6 |
Netta |
השיטה הראשונה שהשתמשה רשות השידור היה בחירת הזמר והשיר על ידי ועדה מטעמה.בשיטה זו רשות השידור השתמשה 10 פעמים.
The first system used by IBA was the commitee system. the commitee choose the singer and the song itself.IBA used this voting system 10 times.
כדי לעלות את אחוזי ההצלחה של ישראל בתחרות החליטה רשות השידור לנקוט בשיטת הבחירה השנייה, שיטת קדם האירווזיון. בשיטה הזאת שוב הועדה בחרה בזמר ובשיר וחבר השופטים וקהל המצביעים בחר בשיר שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון.
In order to raise the rate of sucess in the contest , Iba decided to change the voting system and now the commitee decided to introduce The Kdam' where several singers sang it's songs and the winning song was chosen by Jurry members and by the audience voting.
עקב העלויות הגבוהות הכרוכות בארגון קדם האירווזיון החליטה רשות השידור לערוך קדם פרטי לזמר. אותו בחרה. הועדה בחרה בזמר כלשהו וניתן לזמר לשיר 3-4 שירים והקהל בבית בחר בשיר עצמו. השיטה הזאת אינה הוכיחה את עצמה וראו את מקרה הראל סקעת.. הראל סקעת נבחר על ידי רשות השידור לייצג את ישראל ונערך לו קדם פרטי. בשלושת השירים הראשונים התפאורה היתה דלה אבל כשהגיע לשיר את השיר מילים הרש/ת השקיעה בתפאורה ולבסוף השיר ייצג את ישראל בתחרות.
Due to high cost occurred to IBA , IBA decided to change the method and make a internal(private) preselection for the singer. IBA chose the singer and he have to sing 3-4 songs and the audience choose the winning sing that he is going to represent Israel in the ESC.
This system did not go well. Harel Skaat was singing 4 songs. The first 3 songs the performance was dull and in the fourth song the performance was superb.l. Thus the 4th song Milim was chosen to represent Israel in the Eurovision Song Contest.
I am enclosing the shows of Harel Skaat in his private Kdam. The first song Le'An and the second song Milim and at last his show in the Grand Final of the ESC 2010 itself.
הראל סקעת - לאן Harel Skaat - Le'an
הראל סקעת - השיר מילים בקדם האירווזיון 2010 Harel Skaat - Milim
אך אליה וקוץ בה. הראל סקעת בחצי הגמר בתחרות נתן הופעה מרשימה ואכן עלה לשלב הגמר אבל בשלב הגמר כשל ולדאבוני לא התברג ל-5 המקומות הראשונים בתחרות..
בשיטה הזאת הזמרת ירדנה ארזי השחגה את התוצאה הכי טובה בתחרות והגחיעה למקום ה-7 בתחרות האירווזיון. שנערכה בשנת 1988.
What happened that in the Eurovision Song Contest , in the semi final Hareך Skaat gave a superb show but unfortunately his show in the Grand Final was not so well. In this system only Yardena Arazi in 1988 reaced the 7th place of the contest ,
ההופעה של הראל סקעת בגמר באוסלו. The Grand Final show of harel Skaat in ESC 2010
עקב ההוצאות הכבדות הכרוכות בעריכת הקדם בארץ ועלויות שליחת המשלחת בחו"ל רשות השידור/ כאן 11 החליטו לעשות מיקור חוץ OUT Sourcing לקדם.. כלומר רשת טלוויזיה פרטית תבחר את האומן וכל העלויות התחרות בארץ תכול על הרשות הפרטית וכמו כן הרשות הפרטית תשתתף בעלויות שליחת המשלחת הישראלית לחו"ל. עד השנה ערוץ 12 - קשת זכתה במכרז ובחרה את הנציג הישראלי באמצעות התכנית הריאלטי כוכב נולד לאירוויזיון. השנה רשת 13 זכתה לראשונה לבחור את נציג ישראל לתכנית באמצעות תכנית הריאלטי
X Factor.לאירוויזיון.
Due to highh costs IBA / Kan 11 decied to out souring the Israeli preselection. Actually according to EBU regulations only public broadcasting authirities are allowed to take part in the Eurovision Song Contest. It was decided that the private broadcasing authority will choose the Israeli singer to ESC by itself on her own expenses and IBA /Kaaan11 will choose the song that the singer will sing in the ESC itself.. Also the private broadcasting authority will cover some expenses occurred to the Israeli delegation overseas.. Up till the current year Channel 12- Keshet chose the Israeli singer with the reality show Hakochav Haba l'Eurovizyon and this year Channel 13- Reshet with the programme X Factor L'Eroviziyom will choose the Israeli representative for ESC 2022.
מה שקרה בפועל שבחודש ינואר נבחר האמן שייצג את ישראל בתחרות ועד חודש מרץ המועד האחרון מועד שליחת השיר לאיגוד השידור האירופי , האמן היה צריך להקליט ולשיר את השיר עימו יעלה לבמת האירוויזיון. לפי עניות דעתי חודש וחצי אינו מספיק לזמר להתכונן כראוי לתחרות. נטע ברזילי אומנם זכתה בתחרות אבל בעת ההכנות שלה לשיר TOY היא דרשה תוספות משלה שיוסיפו לשיר. לא כל זמר הוא פרופורמור ונתון זה יש לקחת בחשבון.
In the current stuation the singer who is representing Isreal is selected in January and till the middle of March he has to find a song record it and video it till the meeting of HOD. I don't think the time is enough for doing this . Netta for example added to her song some features but not every singer is also a performber and this fact has take into consideration in preparing the Israeli song to ESC.
Unfortunately no one found the right formla for selecting the right song and every time they feel they are not satisfy with the results , they will always look for the new formula for choosing the right song to ESC...
לסיום קצת נוסטלגיה מתחרות האירווזיון הראשונה שהתקיימה בארץ. אני מביא כתבה שנעשתה על ידי עמוס ארבל מערוץ 1 על הכנות ישראל לתחרות אירווזיון 1979 שנערכה אז בירושלים.
And for the end let me bring a nostalgic report given by Amos Arbel about the preparations of IBA to ESC 1979 - "IBA - Behind The scenes preparaions for ESC 1979."