במלאת שישים שנה לפסטיבל הזמר והפזמון העיתונאי דוד פטימר מעיתון מעריב פרסם כתבה במעריב במוסף היום עמודים 104-112. שם הכתבה "זמר זמר לך"
מטבע הדברים אני אצטט דברים הקשורים לתחרות קדם האירוויזיון. מפסטיבל הזמר והפזמון יצאו שני השירים הראשונים שישראל זכתה בהם בתחרות האירוויזיון , אבניבי של יזהר כהן והללויה. של גלי עטרי עם להקת חלב ודבש.
את ראיון פסטיבל הזמר והפזמון הגה ישראל דליות צעיר שביקר בשנת 1959 ברומא בירת איטליה. בעת ביקורו שם הוא ראה חגיגה גדולה באחת מכיכרות העיר. . הוא ראה המונים איטלקים מתקהלים וצועקים בראבו. הוא התקרב וראה את הזמר האיטלקי דומניקו מודוניו שזכה באותה שנה בפסטיבל סן רמו עם השיר "צ'או צ'או במבינו" במוחו עלה הראיון להעתיק את פסטיבל סן רמו ולקיים דבר דומה בארץ הקודש.
הוא בא עם הראיון שלו לקול ישראל והם התלבהו מהרעיון אבל נשארה בעיה אחת קטנה וזה מימון הפסטיבל. הם פנו למנהל משרד ראש הממשלה טדי קולק והוא התלהב מהראיון ואמר שישיג תקציב באם הוא יתקיים במסגרת חגיגות יום העצמאות. . כמו כן ביקש מדליות לקבל הצעה מפורטת לגבי אופן עריכת הפסטיבל.
דליות הציע שהפסטיבל יאמץ את השיטה שהיתה נהוגה בפסטבל סן רמו כלומר לכל שיר יהיו שני ביצועים של שני מבצעים שונים. הוא רצה שהקהל יצביע לשיר ולא למבמע השיר. . בהצעה זו האמין שהשיר הוא חשוב יותר מהזמר המבצע אותו.ולפי התכנית השיר שיזכה יבוצע על ידי שני הזמרים ביחד. כמו כן הוא הציע שתהיה ועדה שתקבל שירים עם מילים ותווים ותבחר את אלו שישתתפו בפסטיבל. הכוונה בהצעה זו היא ליצור פסטיבל עם שירים איכותיים ולכן הציע שבחירת השירים תעשה על ידי איגוד הקומפזיטורים בישראל.
בתחילת 1960 יצא קול קורא לציבור המתבקש להגיש שירים שיתמודדו בתחרות. מכלל השירים שהוגשו לוועדה, הוועדה בחרה ב-9 שירים שישתפו בפסטיבל והקהל באולם בחר את השיר הזוכה.בפסטיבל.
פסטיבל הזמר והפזמון הועלה לראשונה במוצאי יום העצמאות תש"ך. 2 במאי 1960. מנחה הפסטיבל היה יצחק שמעוני שהנחה אותו עד שנת 1971 ובארי ברציני ניצח על תזמורת קול ישראל. השיר שזכה במקום ראשון היה השיר "ערב בא" שבוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי. אחרי זכיית השיר עליזה קאשי קיבלה את הפריצה הגדולה שלה בקריירה המוזיקלית שלה.
הדעות בקרב העיתונאים היו חלוקות בקשר לקיומו של הפסטיבל חלק טענו שישי לקיים את הפסטיבל וחלק לא.
בפסטיבל הזמר והפזמון השני החליטו לשנות את השיטה בבחירת השיר. כל אחד ממגישי השיר ימסור לוועדה 2 מעטפות. במעטפה הראשונה היה הטקסט והתווים של השיר ואילו במעטפה השנייה היו שמות של היוצרים ואופציות לזמרים שיבצעו את השיר. גיל אלדמע ניגן לוועדה על הפסנתר את 450 השירים שנשלחו ומתוכם הוועדה בחרה את השירים שישתתפו בפסטיבל. בשנים הבאות ניגנו אותם מסלילי ההקלטה.
קולות המבקרים נשמעו ביתר שאת והביקורות השפיעו על מקבלי ההחלטות. ואכן בשנים 1962-3 הפסטיבל לא התקיים. הפסטיבל חודש בשנת 1964 בפטיבל זה השתתפו הרבה שירים שהפכו לנכסי ברזל של המוזיקה הישראלית. ביניהם השיר "אותך" שזכה לביצוע של 3 אמנים מפורסמים כמו שלישיית גשר הירקון שושנה דמארי ואחרים.
בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1965 בוצעו 2 שינויים. השינוי הראשון הוא שהתזמורת הסימפונית של רשות השידור החליפה את התזמורת של קול ישראל והשינוי השני שבוצע שהאירוע הועבר מתל אביב לבנייני האומה בירשלים.
פסטיבל הזמר של שנת 1967 נערך זמון קצר לפני מלחמת ששת הימים וטדי קולק שהיה ראש עיריית ירושלים ביקש מההפקה שיפיקו 5 שירים על הבירה. הוא פנה לחמישה מלחינים וביק/ש מהם להציע לו שירים שיבוצעו במהלך ספירת הקולות.השיר המצליח ביותר היה של נעמי שמר "ירושלים של זהב" וללא ספק זה השיר שגנב את ההצגה מהפסטיבל. שולי נתו שהייתה בתחילת דרכה ביצעה אותו בצורה מינורית וכשסיימה לשיר הקהל קם על רגליו ופרצו במחיאות כפיים סוערות.
באותו פסטיבל המארגנים החליטו לשנות את הפורמט ולהגיש רק שיר אחד לביצוע. מארגני הפסטיבל הבינו ששני הביצועים של אותו שיר זה משהו מייגע ומעייף שסוחב את הפסטיבל יותר מהזמן הרצוי.
בשנת 1968 הוחלט כי הפסטיבל ישודר בשידור ישיר גם בטלוויזיה הישראלית. שיטת ההצבעה שוב שונתה ונפתחו חמש עמדות שידור והצבעה היתה ברחבי הארץ. כמו כן ,במקום להסתמך על השירים שנשלחו לתחרות , הוחלט לפנות ליוצרים המובילים בארץ ולהזמין מהם שירים.. בשנת 1969 קרה שיהורם גאון זכה בשני המקומת הראשונים. השיר הראשון "בלדה לחובש" והשיר השני "עץ האלון". בעקבות זכייה זו הוחלט כי מעתה ואילך שכל אומן או הרכב יוכל לבצע רק בשיר אחד בפסטיבל.
בשנת 1975 החליט מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני שלא לקיים פסטיבל זמר , שכן השירים בפסטיבלים כהגדרתו היו "תת-רמה" באותה שנה אכן התקיים פסטיבל אלטרנטיבי בהפקה עצמאית במוצאי יום העצמאות בהיכל הספורט בתל-אביב.
אחרי הפסקה של שנתיים חזר פסטיבל הזמר והפזמון לבמה , הפעם בשושן פורים ולא ביום העצמאות.
בפסטיבל הזמר של שנת 1978 הוחלט כי השיר הזוכה ייצג את ישראל באירוויזיון. "המונח קדם- אירוויזיון " היה רעיון שלי מגלה חנוך חסון . "כדי לעמוד בדרישות של האירוויזיון הגבלנו את השירים בפסטיבל לשלוש דקות"
מיטב כוכבי התקופה השתתפו בתחרות , והזוכה היה יזהר כהן עם השיר "אבניבי" (מילים :אהוד מנור , לחן :נורית הירש). "למרות שהאירוויזיון היה משאת נפשו של כל אומן ישראלי ולמרות הרעש והמהומה סביב הפסטיבל , הייתי כבר יותר משופשף ורגוע" אומר כהן. :בכל זאת , היתה תחרות מאוד קשה , כי השתתפו בה כל שמנה וסלתה של עולם המוזיקה"
"אבניבי" , שיועד במקור לפסטיבל שירי ילדים , הוצע לראשונה ללהקת הכל עובר חביבי , אך זו סירבה לבצעו. יזהר כהן חולל היסטוריה כשזכה עם השיר באירוויזיון 1978 שנערך בפריז, בזכייה הראשונה של ישראל בתחרות האירופית היוקרתית. אבל :אבניבי" כמעט נשאר בארץ. השיר זכה בפסטיבל הזמר באותו מספר נקודות כמו השיר "בלב אחד" , שביצעה חדוה עמרני . בסופו של דבר , הוחלט שהשיר הזוכה הוא זה שהיו לו יותר "12 נקודות" במוקדי ההצבעה.
בשנת 1978 קובי אשרת שלח 2 שירים לפסטיבל. האחד השיר "ביקשתי" והשני השיר "הללויה". חנון חסון צלצל אליו ואמר שהשיר הללויה לא התקבל לפסטיבל. קובי אשרת לא אמר נואש והחליט לשלוח שוב את השיר "הללויה" לפסטיבל הזמן והפזמון 1979. הפעם השיר היה בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, שהוקמה במיוחד לצורך התחרות. כמובן שהשיר "הללויה" זכה בתחרות באותה שנה וגם פעם שנייה שישראל זוכה עם השיר בתחרות האירוויזיון שהתקיימה אז בירושלים.
במוצאי יום העצמאות 1980 הוחלט לקיים את פסטיבל הזמר בפעם האחרונה . המלחינים הטובים והזמרים המוכרים פחדו להשתתף בו, כי לא רצו להפסיד. הפסטיבל הפך פתאום ללא מוצלח עם הרבה זמרים פחות מוכרים. הוא איבד את הקסם היחודי שהיה לו. נעשו נסיונות נוספים להחיות את הפסטיבל אבל הן כשלו. למעשה כיום הפסטיבל נהפך לנחלת העבר וחבל.כי לפסטיבל היתה השפעה גדולה על הזמר העברי.