אולי זה יראה מוזר לראות את הכותרות הזאת באתר העוסק בענייני אירוויזיון אולם החלטתי להביא את מאמרה של עינב שיף ככתבו וכלשונו. המאמר פורסם במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות עמוד 3 שהתפרסם היום ב-24/8/18. הדעה המובאת במאמר אינה הדעה שלי כמובן אבל מן הראוי שהאנשים יהיה מודעים לדעות של אחרים בנושא.
הפוליטיקה הרגה את כל החשק לאירוויזיון . וזה לא הולך להשתפר.
הזכייה של נטע ברזילי גרמה לעשרות אלפים לצאת מביתם באמצע הלילה ולנהור לכיכר רבין בתל-אביב. כמה ימים אחר כך המקום התמלא עוד יותר, הפעם כדי לקבל את פניה (ולהדחיק את מה שקורה בגבול עזה). תחרות השירים נתפסה כשילוב בין פרוזאק לאקסטזי: הכדור שהמדינה תבלע והכל ייראה מדהים.
שלושה חודשים אחרי , ולאף אחד אין כוח לשמוע יותר. הסמטוחה התפתחה בערך שנייה אחרי כיבוש אירופה, אבל הקונפטי של החגיגות כיסה את תחילת ההתכתשות סביב אירוח האירוויזיון בישראל. ומאז במקום לתעל את כל האובססיות ה- Hasbara הלאומית לכמה ימים עמוסים ביח"צ במאי 2019 , הציבור מוצף בכל הסיבות להעביר את כאב הראש הזה כמה שיותר רחוק.
התחושה היא שזה לא נגמר וגם לא ייגמר. היה משבר סמכויות? התחיל פלונטר חילול השבת . נפתר סיפור השבת? יש בלגן בערבויות . נסגר? תכף בא בלגן התקציב עצמו: הממשלה "לא מתכוונת לשים כספים לעניין של האירוויזיון" ,הכריז בשבת השר איוב קרא בראיון ל"המטה המרכזי" של ערוץ עשר. קטע , הרי אחרי הזכייה , שרת התרבות התגאתה בשיחה שלה עם ראש הממשלה ושר האוצר על "ההיבטים התקציביים" , והבטיחה ש"נתחיל להיערך" או שלאו.
בינתיים כל כותרת סוחטת עוד טיפת אנרגיה ועצבים , כדי שבספק אם בעוד עשרה חודשים למישהו תישאר סבלנות לשיר. במקביל, התעשייה היחידה שבאמת פורחת היא לא התיירות והתרבות , אלא תעשיית הספינים , כמו האיומים שהושמעו מצד סביבת ראש הממשלה לסגור את "כאן" אם חלילה האירוויזיון יועתק מישראל (הניתן לדמיין אימה גדולה מזו). ובכן מי שמאמין שמהות השידור הציבורי היא לארגן כמו שצריך מסיבה של שירים בינוניים ותלבושות מופרכות , לא צריך אותו מלכתחילה.
ועוד לא הגענו לזהות המנחים , לקונספט , לבחירת השיר שייצג את ישראל ואם באמת נצליח לצלוח את כל זה - לתחרות עצמה. רק המחשבה על אובדן הפרופורציות שצפוי לנחות עלינו באביב הבא מעורר געגועים לטקס הדלקת המשואות האחרון. וזה כמובן מבלי האפשרות של מערכת בחירות בתווך.
כך , במקום שהעסק ינוהל תוך הפגנת בגרות בסיסית יותר , יוצא כל החשק ממה שהוא בלאו הכי עבודות פוטושופ יקרה . כמה שחופרים פה על דימוי , על "הפנים היפות" וכלל היורודאנס הזה, ברגע האמת הצ'ופר הפך לנטל. נו, רצינו אירוויזיון בישראל וקיבלנו אותו - הכי ישראלי שיש.
ולסיום אנקדוטה מתחרות האירוויזיון ברומא כפי שמשה דץ סיפר לרז שכניק בכתבה עליו באותו מוסף בעמוד 9
משה דץ סיפר בראיון כשהיה ברומא בחזרות הגנרליות עם השיר "כאן" פנה אליו ראש המשלחת ואמר שצריך לקחת ממנו 6 כרטיסים כי צריך לתת אותם לאנשי השגרירות ברומא. משה דץ השתולל מזעם כי כל האנשים שבאו איתו ,באו באישורה של רשות השידור וסירב לתת הכרטיסים.. לבסוף הבעיה נפתרה בזכותה של אמה של הזמרת מפורטוגל שעמד בפניה כאביון בפתח והסכימה למסור לו הכרטיסים שלה